אני תמיד מתחיל את חופשה בישראל עם תחושת ציפייה מעורבת עם קוצר רוח. זה נשמע כבוי, אבל עבורי חופשה פה היא כמו לקום לבית ישן שאני אוהב לחזור אליו: יש דברים שמרגיעים אותי מיד (הקולות של הים, הריחות של השוק), ויש דברים שמפתיעים אותי כל פעם מחדש. ברשומות שלי אני כותב...
אני זוכר עד היום את התחושה הראשונה כשיצאתי מהתחנה ונשפכתי אל רחוב ערני בתל אביב — חום של יום קיץ, ריחות של זעתר ובשר על האש, וצחוק של אנשים שעוברים בקצב אחר. זה היה הניסיון האישי הראשון שלי להרגיש באמת את ישראל לא כייצוג בתמונות, אלא כמקום שחי ונושם. בכתיבה הזו אני...
אני נזכר בפעם הראשונה שבה לקחתי חופשה קצרה בישראל ובכמה היא שינתה לי את ההשקפה על מה שחופשה יכולה להיות. זה היה ערב קיץ בשקיעה, ואני מול הים עם לשם רוח קרירה, והבנתי שגם כאן, ממש כאן בבית, אפשר להרגיש רחוק. בניתי את הכתיבה הזו מתוך ניסיון אישי, מתוך חוויות אישיות רבות...
כשאני חושב על חופשה בישראל, אני מיד חוזר לרגעים הקטנים: הריחות של השוק בשוק הכרמל בשעות הבוקר, הרוח הים-תיכונית שנושבת על המצוק בחוף דור, והתחושה שהכל קרוב — טיסה קצרה, כביש אחד, ואתה כבר במקום אחר בתוך מדינה קטנה ומפתיעה. אני כותב בגוף ראשון כי את רוב הדברים הללו...
כשאני מדבר על חופשה בישראל אני תמיד חוזר לזיכרון הראשון שבו הרגשתי שהמקום הזה באמת מדבר אלי. זו לא היתה רק רשימת אתרים שסימנתי מראש — זו היתה סדרה של מפגשים קטנים עם אנשים, נופים ואכלים שהשאירו חותם. בסגנון הכתיבה הזה אני משתף את הניסיון אישי שלי, חוויות אישיות...
